החלטה בתיק ת"א 1224-08-12

לפניי בקשה לצירוף נתבעת שהגישה התובעת, מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: " המבקשת "), במסגרתה ביקשה לצרף את הראל חברה לביטול בע"מ (להלן: " הראל ") כנתבעת נוספת בתביעה שהגישה  נגד המשיבות.

ביום 31/10/12 הוריתי למשיבות להגיב לבקשה תוך 30 יום.

ביום 13/11/12 הגישו המשיבות 1 ו-4 בקשה למתן ארכה להגשת תגובה לבקשה לצירוף נתבעת, במסגרתה טענו כי מאחר שבפני בית המשפט עומדת בקשה למחיקת התובענה (ולחלופין לעיכוב הדיון בה) עקב קיומה של תניית שיפוט זרה, אשר סיכויי קבלתה גבוהים ביותר, הרי שככל שתתקבל בקשת מחיקה זו, לא תהיה תובענה תלויה ועומדת בישראל אליה ניתן יהיה לצרף את הראל ובקשת התובעת לצירוף נתבעת תהפוך תיאורטית ומיותרת לחלוטין ובנסיבות אלה אין כל הצדקה לחייב אותן עכשיו בהשקעת המשאבים הכרוכים במתן תשובה לבקשה וכן אין כל היגיון להטריח את בית המשפט ולבזבז את זמנו היקר בהכרעה בה.

בשולי הדברים ציינו המשיבות 1 ו-4 כי הבקשה לצירוף נתבעת חסרת כל בסיס ואחיזה במציאות ודינה להידחות על הסף, שכן כל מטרתה הוא צירוף טקטי של הראל על מנת לנסות ולהתחמק מתניית השיפוט הזרה. כמו כן, לטענתן, הבקשה הוגשה ללא תצהיר ובניגוד מוחלט לדין ואף לא הוצגה בפני בית המשפט כל פוליסת ביטוח בין הראל ובין מי מהנתבעות המכסה את האירועים, העילות והנזקים נשוא התובענה.

המבקשת התנגדה לבקשה למתן ארכה וטענה כי מעיון בה עולה כי ב"כ הנתבעות והמומחה מטעמן עטו על עצמם גלימת שופט והכריעו בבקשתן למחיקת התביעה מחמת תניית שיפוט זר, זאת בטרם היא השיבה לטענותיהן. כמו כן, לטענתה, בהתאם לסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: " חוק חוזה הביטוח ") תביעתה נגד הראל הינה תביעה עצמאית, אשר המשיבות אינן יכולות למנוע את צירופה ועל כן ברור שבקשת הצירוף אינה תיאורטית או מיותרת. בנוסף לכך, לטענתה, מקום מושבה של המשיבה 4 הינו בישראל ולא בהולנד וניסיונן של המשיבות לגרור אותה לאנגליה, הרחק ממקום מושבם של הצדדים, נועד אך ורק לאפשר להן לחמוק מאחריותן לנזקים שגרמו. גם הטענה כי בקשת הצירוף נועדה לצורך טקטי אין לה על מה לסמוך, לטענתה, שכן צירוף מבטח לתביעה כנגד מזיק נעשה כדבר שבשגרה על מנת לשפר את סיכויי הגבייה של התובע בהינתן פסק דין ובענייננו נודע לה על מעורבותה של הראל רק לאחר הגשת התביעה וזאת בעקבות פניית הראל לקבלת ארכה להגשת כתב הגנה וצירופה כנתבעת הינו הכרחי, שכן מדובר בתביעה על סך של כ-19 מיליון ש"ח, שהוגשה נגד נתבעות זרות ונגד נתבעת ישראלית שיכולת הפירעון שלה אינה ברורה. כמו כן, לטענתה, בניגוד לנטען, בקשת הצירוף הוגשה כדין ובצירוף תצהיר.

ביום 19/11/12 נעתרתי לבקשה לצירוף נתבעת, לאור נימוקי הבקשה, בהתחשב בשלב בו מצוי ההליך, ומאחר שלא הוגשה תגובה במועד ולא מצאתי הצדקה ליתן ארכה להגשת תגובה.

המשיבות 1 ו-4 הגישו בקשה לביטול החלטתי זו מאחר שבמועד בו ניתנה ההחלטה טרם חלף המועד שנקבע להגשת תשובתן, קרי, עד ליום 27/11/12. לאור זאת, הוריתי כי לאחר שהמבקשות יגישו תגובה ובהנחה שהתגובה תוגש במועד, אראה לדון ולבדוק האם יש באמור בתגובה כדי להביא לשינוי ההחלטה. כמו כן, הוריתי על עיכוב ביצוע החלטתי מיום 19/11/12.

ביום 27/11/12 הגישו המשיבות את תשובתן לבקשה וביום 02/12/12 הגישה המבקשת תגובה לתשובתן. ביום 05/12/12 הגישו המשיבות בקשה להגשת תגובה לתגובתה של המבקשת לתשובתן מיום 02/12/12, אולם לא מצאתי כל מקום ליתן להן רשות להגיש תגובה נוספת מטעמן.

נימוקי הבקשה:

המבקשת טענה כי התביעה נשוא הבקשה שלפניי הינה תביעה שיבוב שהוגשה בגין נזקים שנגרמו למבוטח שלה, טאואר סמיקונדוקטור בע"מ, (להלן: " טאואר ") עקב הפרת חובה מקצועית של הנתבעות או מי מהן כלפיו וכי נודע לה כי הראל הינה מבטחת האחריות של הנתבעות או מי מהן, ובהתאם לדין היא נושאת באחריות כלפי הנפגע וכלפי מי שבא בנעליו.

המבקשת טענה כי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח יוצר יריבות ישירה בין הניזוק לבין המבטח ומאפשר לניזוק לתבוע במישרין את המבוטח ומכאן שמתקיימת יריבות ישירה עם הראל, מבטחתן של הנתבעות. לטענתה, היא שילמה לטאואר תגמולי ביטוח בשווי כולל של 18,474,914.1 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה ועל כן, בהתאם להוראות סע' 62(א) לחוק חוזה הביטוח, היא באה בנעליה וקמה לה זכות תביעה ישירה כנגד הראל.

המבקשת טענה כי סמוך לאחר הגשת התביעה פנה אל ב"כ עו"ד חיים ארוך מהראל וביקש לקבל ארכה להגשת כתב הגנה לצורך בדיקת החבות מול מבטחי המשנה ופנייתו זו מעידה על כך שהראל הינה מבטחת הנתבעות 1-4 או מי מהן. לפיכך, מאחר שהנתבעות 1-3 הינן חברות זרות ומאחר שמצבה הכלכלי של הנתבעת 4 אינו ידוע לה, יש להורות על צירוף הראל כנתבעת על מנת שהיא תוכל להיפרע ממנה. לטענתה, לנתבעות לא ייגרם כל נזק מצירוף הראל, מה גם שההליך מצוי בראשיתו וטרם הוגש כתב הגנה מטעמן.

טענות המשיבות 1 ו-4:

המשיבות 1 ו-4 טענו כי יש לדחות את הבקשה שהוגשה בחוסר תום לב קיצוני ובמטרה לייצר "מציאות מלאכותית" מתוך תקווה שצירוף נתבעת "ישראלית" לתובענה יסלול את הדרך לבירור התובענה בישראל, בניגוד לתניית השיפוט הזרה שבהסכם בין טאואר (שבנעליה באה מגדל כמבטחת) ובין המשיבות, אשר קובעת כי דין התובענה הנדונה להתברר בבתי המשפט באנגליה.

המשיבות 1 ו-4 טענו כי גם לאחר צירופה של הראל תצטרך התובענה להתברר באנגליה ודינה להימחק או שההליכים יצטרכו להיות מעוכבים, כיוון שמגדל היא חליפתה של טאואר ובאה בנעליה, וככזו היא גם מחויבת בתניית השיפוט הזרה לה מחויבת טאואר לגבי כל סכסוך שלה עם המשיבות ולא יעלה על הדעת כי הוספת נתבעת חדשה תשחרר את מגדל מחובותיה החוזיות. לטענתן, סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח יוצר יריבות אישית בין מבטחו של המזיק הנטען ובין הניזוק (או חליפו), אך הוא אינו משפר את מצבו של אותו ניזוק (או חליפו) ואינו משחרר אותו מהתחייבויות חוזיות בהן הוא מחוייב כלפי המזיק (ומבטחו) מכוח התחלוף. לפיכך, מגדל אינה יכולה לבקש פיצוי עבור הנזקים שנגרמו לטענתה לטאואר בהתבסס על סעיפי האחריות שבהסכם בין הצדדים, ובאותה נשימה להתעלם מהחלקים האחרים שבהסכם העוסקים בדין שחל על הסכסוך ומתניית השיפוט הייחודית הזרה.

המשיבות 1 ו-4 טענו כי הראל מעולם לא היתה מעורבת באילו מן העניינים הנדונים בכתב התביעה והדבר אף לא נטען בכתב התביעה המתוקן, שמבקשת מגדל להגיש, ולא ברור כיצד צירופה כנתבעת יכול לסייע לבית המשפט לפסוק בתובענה "בשלמות וביעילות", בהתאם להוראת תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " תקסד"א ").

כמו כן, לטענתן, מעיון בבקשה עולה כי היא נסמכת על כך שעו"ד חיים ארוך מהראל כתב לב"כ המבקשת הודעת דואר אלקטרוני ביום 02/09/12, בה הוא מבקש ממנו ארכה להגשת כתב הגנה "לצורך בדיקת חבות מול מבטחי המשנה", ברם, בפני בית המשפט לא מונחת שום פוליסת ביטוח שנערכה בין הראל ובין מי מהמשיבות שמכסה את האירועים נשוא התובענה. כמו כן, לא מונחת בפני בית המשפט כל ראיה שעו"ד ארוך הוסמך אי פעם על ידי מי מהמשיבות לייצג אותן או לפנות בשמן למגדל לקבלת ארכה להגשת כתב הגנה או לכל מטרה שהיא ומעולם לא ניתן לו ייפוי כוח לפעול בשם מי מהן. אף אין שום ראיה כי המשיבות ידעו כי עו"ד ארוך פנה למגדל ו/או כי הן אישרו זאת ועיון בהתכתבות שבין עו"ד ארוך וב"כ של מגדל מלמד כי גם הוא לא טען מעולם כי קיימת פוליסת ביטוח כאמור ועל כן, אין כל בסיס לטענה כי יש למגדל יריבות ישירה עם הראל ואין כל משמעות לסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, עליו היא מסתמכת בבקשתה, אשר דינה להידחות.

תשובת המבקשת:

בתגובתה לתשובת המשיבות טענה המבקשת כי שאלת צירופה של הראל כנתבעת היא שאלה נפרדת ושונה בתכלית משאלת פרשנותה של תניית השיפוט, אשר תידון ותוכרע בהמשך. לטענתה, מדובר בתניית שיפוט מקבילה ועל כן לבית המשפט בישראל סמכות לדון בתביעה והתנייה האמורה אף אינה חלה על המשיבה 4, אשר אינה צד להסכם בו נכללה תניית השיפוט, ועל כן, היא אינה חלה על הראל, שהינה המבטחת שלה בלבד וכך גם לגבי עילת התביעה הנזיקית המפורטת בכתב התביעה ביחס לכל הנתבעות.